<h1>ארחות חיים הלכ' ברכות סימן ע'</h1>
<h2>דף מו.</h2>
אחז"ל כל הברכות פותח בהן בברוך וחותם בברוך חוץ מברכת הפירות וברכת המצות וברכה הסמוכה לחברתה וברכה אחרונה של ק"ש שיש בהן שפותחת בברוך ואינה חותמת ויש חותמת ואינה פותחת. פי' ברכת הפירות וברכת המצות פותחות בברוך ואינה חותמת בברוך לפי שהן מטבע קצר ודי להם בברוך שבפתיחה דחדא הודאה היא אבל בשאר מצוה שמבקשין רחמים באמצעיתן כגון בקדוש וכיוצא בו פותחת בברוך וחותמת שהן מטבע ארוך. וברכת הטוב והמטיב תקנוה ביבנה לאומרה בברכת המזון על הרוגי ביתר ואע"פי שהוא מטבע ארוך אין חותמין בה לפי שהמטבע שלה לא היה רק הטוב והמטיב כמשאז"ל (מח:) הטוב שלא הסריחו והמטיב שניתנו לקבורה וכיון שכן הוא כלה חדא הודאה היא ומטבע קצר אבל חכמים הוסיפו על המטבע שלה ג' הטבות וג' גמולות ולא שנו במטבע שלה לחתום בה בברוך וברכה הסמוכה לחברתה אינה פותחת בברוך לפי שדי לה בפתיחה הראשונה הסמוכה לה. וכן הדין בברכה אחרונה של קריאת שמע שגם היא סמוכה לברכה ראשונה ואע"פי שק"ש בנתים דלא חשבינן לה הפסק אחר שהברכות באות בשבילה. וברכת ישתבח אינה פותחת בברוך מטעם זה שהיא סמוכה לברוך שאמר. וכן יהללוך סמוכה לברכת הלל. וברכת אשר בחר בנו שאומר בשחרי' לפני התורה אע"פ שסמוכ' אל לעסוק בתורה פותחת בברוך לפי שפעמים אומר אותה לבדה ואינה סמוכה בקריאת התורה שאומר אותה לפני קריאת התורה וא"ת ברכה אחרונה של קריאת התורה למה היא פותחת שהרי היא סמוכ' לברכ' שלפניה כדין ברכ' אחרו' של ק"ש. וי"ל כשנתקנה לא היה מנהגם שיברך את שתיהן קורא אחד כמונו היום אלא הראשון מברך לפניה והאחרון לאחריה ומפני זה פותחת וחותמת כדין כל הברכות שפותחות וחותמות. והר"א הלוי ז"ל כתב על ברכה אחרונ' של מגלה שפותח' שאין מברכין אותה על המגלה אלא על הנס והיא עצמה תוכיח שאינה מדברת אלא על הנס ולפיכך פותחת. אבל ברכה אחרונה של הפטרה שפותחת אע"פי שהיא סמוכה דליכא למימר בה כל הני טעמי קשיא עכ"ל. והרשב"א ז"ל כתב דהאי כללא לאו כללא הוא דהא איכא ברכת אלקי נשמה ותפלה קצרה ותפלת הדרך וברכת גשמים דאע"פי דאינן סמוכות אינן פותחות ומסתברא דברכה אחרונה של ק"ש דכותייהו וכ"כ בתוס' והטעם לפי שהקריאה מפסיק בין הברכה שלאחר המע' לברכה שלפני המעשה. והא ברכת התורה שלאחריה פותחת אע"פי שכבר בירך וכן ברכת המזון אע"פ שקדמה לה ברכת הלחם וכן נמי ברכת כסוי וכן ברכת מגלה וכן כלם אלא שהיא ודאי אינה סמוכ' ואפ"ה לא ראו לפתוח בה בברוך. וכ"נ מדברי הגאונים ז"ל מר רב יוסף ומר רב צמח ור' האיי וריא"ג ז"ל שאמרו שהברכות הראשונות של שמע אינן ברכות שמע וברכה שלאחריה היא ברכת שמע ואע"פי שאמרו כל הטעון ברכה לאחריו טעון ברכה לפניו אינו כלל ואין למדין מן הכללות ואפילו במקום שנא' בהם חוץ וא"כ דין הוא שתהא הק"ש מפסקת כיון שהברכות שלפני' אינן ברכות של ק"ש. וכן ודאי נ"ל כדבריהם אלא דקשיא לי ברכת ישתבח ויהללוך למה אין פותחות שכל אותם פסוקים מפסיקין. ונ"ל דשאני הנך לפי שהברכות והקריאה כלן ענין אחד הכל ענין שבח וזמרה ובענין אחד ולפיכך אין הקריאה מפסקת מה שאין כן בשאר ברכות כברכת המגלה וקריאתה שהקריא' ספור המאורע והברכה לשבח והודאה על המאורע וכן כלם ולפיכך מפסיקין וברכה שפעמים אמרינן אותה בפני עצמה אע"פי שרוב פעמים היא סמוכה אפי' הכי נהגו לפתוח בה בברוך לפי שלפעמים אינה סמוכה כגון ברכת אשר ברא דמברכי לה לחודא בדליכא פנים חדשות ודכוותה קדוש היום אע"פי שסמוכה לברכת היין דאם אוכל מבע"י וקדש עליו היום אינו חוזר ואומר בפ"ה ויש אחרות מלבד אלו כדאיתא בירושלמי עכ"ל.
